השרשור!!!

*אז...
בואו נעשה משהו משוגע!!
יש לי אנרגיות ואני אעשה הכל כדי להתחמק מהיסטוריה.*

*מתי המבחן שלך?*

חזרתי על הפינה שלי בחורש בקצה המדשאה. 'הום סוויט הום' חשבתי. 'בצורה מעוות להחריד, אבל עדיין'. 'עכשיו יש לי לדאוג רק ממתנקשים. אין עוד אף אחד שאני צריך לשמור עליו.'

*מחר...
ואז זהו!
אין יותר מבחנים עד למחצית הבאה!!
חוץ ממועדי ב', שבכלל לא טרחו להודיע ציונים...*

פקחתי את העיניים, ואי, בכלל לא שמתי לב שנרדמתי. שגיא הניח את ראשו על ראשי, ישן. הערתי אותו בעדינות, הגענו לתחנה הסופית. ירדנו מהאוטובוס והתחלנו ללכת לחדר המשותף שלנו.

הגעתי לפנימיה, וברגע שירדתי התחלתי לבחון מי נשאר. נראה היה שגאיה ונועם לא היו על האוטובוס. 'אולי הן על השני?' חשבתי.
*יהיה לי חדר לבד ^^*

הלכנו אל החדר והדבר הראשון שעשינו ברגע שהגענו זה לריב מי יכנס ראשון למקלחת.
"חבל לך על הזמן אני לא מוותר לך אני ראשון!"
"אני הבת פה ולכן אני אכנס" אמרתי לי
"אני החולה פה אז אני אמור להיכנס" אמרתי לך בתור דבר מובן מאליו

הלכתי אל החדר של המורה שלי. 'היום אני אמור להתחיל לנגן גם על פסנתר. מה זה ייעזור לי? בניגוד לחליל ולכינור שלי אני לא יכול לקחת אותו לשום מקום. נו מילא' במחשבות עמוקות אלה נכנסתי אל החדר.

אחרי שהבנתי שהן לא חזרו, התחלתי להרגיש אשמה מעט. 'אולי אם הייתי נמצאת איתן.. לא. אחרת גם אני לא הייתי שורדת. מה יגידו להורים?' חשבתי בהלם. עכשיו יש לי שתי הלוויות להשתתף בהן.

התיישבתי לפסנתר והתחלתי לנגן מאינטואיציה. מצאתי את עצמי מנגן לילה על הר קירח. זה תאם את מצב הרוח שלי....

"אבל אני היפה שבינינו," אמרתי בחיוך מתוק. "וחוץ מזה אותך כבר ניקו בבית החולים, אני צריכה להתקלח יותר ממך.."

"אני מתקלח יותר מהר, תני לי ו 5 דקות אני בחוץ בניגוד אליך"

"מה שתגיד..." גלגלתי את עיניי והחלקתי אל תוך המקלחת, סוגרת את הדלת אחריי. "אני עם המכנס למטה, אם אתה תכנס עכשיו אני אתלונן עליך!" כתפיי רעדו מצחוק.

"אני עוד אתנקם בך!!" צעקתי והתיישבתי על המערכת תופים.
התחלתי לתופף בכוונה הכי חזק שיכולתי

חזרתי אל העץ והתארגנתי לשינה. 'ואי איך בא לי מקלחת קרה...' חשבתי לעצמי בעוד אני נשכב על ענף. 'איזה באסה שאנחנו בנגב... אפילו נחל ראוי לשמו אין פה.'

רצתי לחדר שלי, תפסתי את המזוודה שעוד לא פרקתי, וירדתי בריצה במדרגות. לא רציתי להישאר יותר. אני בורחת מכאן. הלכתי למקום שהייתי בו בלילה לפני כמה ימים ונרדמתי בו. ידעתי שיש בו גדר שאם אוכל לטפס עליה, אוכל לברוח. כל מקום יהיה עדיף מהמקום הזה.

התקלחתי, רוקדת זרם המים החמים בהנאה.
"אם אתה חושב שאתה מתעלל בי אתה צריך לחשוב שוב!" קראתי. ידעתי שהוא לא שמע אותי.
בסופו של דבר סיימתי את המקלחת וחזרתי לחדר, עטופה במגבת עבה ומחממת.

"הגיע הזמןן" אמרתי שיצאת. זרקתי את המקלות על המערכת תופים ונכנסתי למקלחת.

צחקתי והתחלתי להתלבש באיטיות, מזמזמת שיר לא מוכר.

*אחריווווות חברתייייית.... זה מה שזמזמת? הא, ידעתי*

הוצאתי מהתיק את התמונה של אליין. בהיתי בה מספר דקות, חולם בעבר. לבסוף הכנסתי אותה לתיק והלכתי לישון.

פתחתי את זרם הים החמים ונהנתי מכל רגע שהייתי במקחלת.
כעבור 8 דקות יצאתי החוצה מחוייך לבוש בבוקס ועטוף במגבת

*אור- אוליייייייייייייייייייייייייייייייי P:*
בדיוק סגרתי את המכנס כשהוא פתאום נכנס אל החדר. הסתובבתי עם הגב אליו במהירות, עוד לא הייתי עם חולצה.
"תדפוק לפני שאתה יוצא משם!" קראתי אליו.
"חשבתי שאת אמורה לדעת מתי אני יוצא," הוא גיחך.
"לא בדיוק בדקתי..." מלמלתי. "אוף. החולצה שלי לידך, זרוק לי אותה ותסתובב."

"גם אם אני אזרוק לך אותה, לא תוכלי לתפוס אותה" אמרתי וצחקתי
זרקתי לך את החולצה והיא נפלה על הרצפה.
לקחתי ג'ינס וחולצה ארוכה הסתובבתי כי ביקשת והתלבשתי

הסתובבתי לקחת את החולצה ולא יכולתי שלא לבהות בשגיא. השתחלתי לתוך החולצה והתיישבתי על המיטה, לא מפסיקה להסתכל עליו.

סיימתי להתלבש הסתובבתי וראיתי אותך בואה בי.
"פעם הבאה גמאני לא אסתובב" אמרתי לך בחיוך והתיישבתי לידך

"לא ביקשת ממני להסתובב," השבתי בחיוך משועשע.